בקיץ האחרון צפיתי בזוג מבוגר משחק מטקות בחוף. הם היו בני חמישים פלוס, ולפי הדינמיקה ביניהם ניחשתי שהם זוג ותיק. הם התמסרו במשך יותר מ-20 דקות ונראה כי מבחינתם הם לבד בחוף. הם לא היו מקצוענים – לעיתים קרובות החבטות היו עקומות והכדור עף הצידה – אבל היה משהו מהפנט באופן שבו הם שיחקו. כשאחד חבט חזק מדי, השני ניסה "להציל" תוך כדי פרצי צחוק. כשהכדור נפל הם החליפו חיוך קטן שאמר 'לא נורא' והמשיכו. המשחק שלהם הרגיש כמו דינמיקה של שני רקדני קונטקט – מתקרבים, מתרחקים, מגיבים לתנועות אחד של השנייה. לא היה צורך במילים; שפת הגוף שלהם, המבטים והחיוכים סיפרו את כל הסיפור.
מאוחר יותר כשהרהרתי בהם הכתה בי ההבנה: מיניות טובה היא כמו משחק מטקות; המטרה היא לא להכניע את היריב אלא לשתף פעולה כדי לשמור את הכדור באוויר לכמה שיותר זמן. המהות היא לא ביצוע טכני מושלם אלא ריקוד הדדי של תנועה ותגובה ולכן ההתמסרות היא מטרה בפני עצמה. באופן דומה, כשאנחנו נמצאים במרחב מיני שבו אנחנו מרגישים בטוחים ואהובים, הפרקטיקה היא לא צ'ק ליסט שצריך לסמן עליו "וי", אלא מפגש אינטימי שבו אנחנו יכולים להתמסר פיזית ורגשית. לכן הדינימיקה ביניהם הייתה השראה עבורי כי הם היו נוכחים ברגע וממוקדים לחלוטין האחד בשנייה.
למה משחקיות חשובה?
בעולם שמקדש תכליתיות והישגיות משחק הוא מרחב נדיר של חופש – פעילות שאנחנו עושים לשם הדבר עצמו, ללא תכלית חיצונית. תחשבו על ילדים שמשחקים בבובות או בלגו: הם לא מנסים להיות השחקנים הכי טובים או לספר את הסיפור המושלם, הם פשוט נהנים מהאינטראקציה ביניהם והכיף שבלברוח למחוזות הדמיון. כשאנחנו נזכרים במשחקים ששיחקנו בילדות זה נדמה לנו כמו נוסטלגיה קסומה ואנחנו פוטרים את זה כצורך ילדי (ואפילו ילדותי) שלא שייך לעולם המבוגרים. אבל האם זה נכון?
אני רואה משחקיות כצורך נפשי בסיסי שמזין את תחושת הרווחה שלנו. זה מאפשר לנו להתחבר אחד לשני בדרכים יצירתיות ולהתנסות בחוויות חדשות במרחב בטוח. אני מאמינה שהצורך הזה לא נעלם כשאנחנו מתבגרים, הוא רק משנה צורה ואופן ביטוי. לכן אם כבר אנחנו מחפשים תחליפים בעולם המבוגרים לתופסת, מחבואים ו"דג מלוח", מה יותר טוב מאשר להתייחס למרחב המיני כמגרש משחקים?
אני נוהגת לומר למטופלים שמיניות היא ה"לונה פארק של המבוגרים" כי היא מאפשרת לנו מרחב של חופש, הרפתקנות והנאה ללא מטרה. כשאנחנו מביאים את המשחקיות לתוך המרחב המיני, אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות סקרנים, להתנסות, ולגלות מחדש את עצמנו ואת הפרטנרים שלנו. משחקיות מאפשרת לנו להתנתק מהציפיות, מהלחצים ומהשיפוט העצמי שמלווים את היומיום שלנו, והיא התרופה האולטימטיבית להרבה גורמי סטרס בחיים המודרניים.
איך משחקיות תורמת לחיי המין שלנו?
למשחקיות יש השפעה עמוקה על הגוף שלנו. ברמה הפיזיולוגית, חוויות מהנות ומענגות מפחיתות את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ) בגוף ומגבירות את ייצור האנדורפינים (הורמוני השמחה) והאוקסיטוצין (הורמון האהבה), מה שתורם לתחושת הביטחון וליכולת שלנו להשתחרר. כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להיכנס למוד משחקי הגוף מגיב בהרפיית שרירים, שיפור זרימת הדם והגברת הרגישות למגע – כל אלה תורמים ליכולת שלנו לחוות עונג והנאה מינית.
נוסף, במשחקיות מזמינה אותנו להיות בקשר עם הגוף שלנו ועם בת.ן הזוג שלנו בדרך שונה מהרגיל. זוהי הזדמנות לצאת מהתפקידים המוכרים והצפויים ולחקור דינמיקות חדשות של מגע ותקשורת מילולית ולא מילולית. כשאנחנו מביאים משחקיות למיטה, אנחנו יוצרים מרחב שבו התקשורת זורמת באופן נינוח יותר. במקום לחשוש מלבטא את עצמנו, המשחקיות מזמינה שיח פתוח וכן על העדפות ורצונות.
משחקיות גם מפחיתה את חרדות הביצוע שרבים חווים ביחסי מין. כמו שילדים משחקים בארגז החול או מקפצים בשלוליות בלי לחשוב על התוצאה, כך גם במיניות – כשהמטרה היא ההנאה שבדרך ולא ההגעה ליעד מסוים, אנחנו משתחררים ויכולים פשוט להיות. זה בתורו מעמיק את האמון דרך הנכונות להיות פגיעים ולהתנסות יחד בדברים חדשים. החוויות המשותפות של צחוק, הנאה וגילוי מחזקות את האינטימיות ויוצרות רגעים משמעותיים שמעשירים את הקשר.
איך מכניסים משחקיות למיניות?
כשאני מדברת עם מטופלים על להכניס משחקיות למיניות שלהם לעיתים הם נבוכים ומנסים להתחמק באמירה ש"לשחק דמות זה לא אני". אבל משחקיות לא חייבת להתבטא בהכנסת תלבושות, צעצועים או משחקי תפקידים למיטה. משחקיות היא קודם כל סטייט אוף מיינד שגורם לנו להיות ממוקדים בהנאה שלנו ולחקור אותה בלי מבט עצמי שיפוטי. לכן המפתח הוא לאפשר לעצמכם להיות סקרנים ומופתעים. שאלו את עצמכם ואת בני הזוג שלכם: מה מעניין אתכם? מה הייתם רוצים לנסות? איזה סוג של מגע או אינטראקציה מסקרן אתכם? אפשר להתחיל בדברים קטנים: משחק עם קצב ומקצב, שינויים בעוצמת המגע, או חקירה של איזורים חדשים בגוף.
מפתח חשוב נוסף הוא ליצור מרחב בטוח לניסוי ותעייה, מרחב שבו אין "נכון" ו"לא נכון" אלא רק הנאה מעצם השהיה יחד. בעבודה עם זוגות בקליניקה אני חוזרת הרבה לדימוי של משחק המטקות: אנחנו לא משחקים כדי להביס מישהו, אלא פשוט בשביל ההנאה הטהורה שבהתמסרות, בתנועה ובדינמיקה שנוצרת בין השחקנים. לכן כשהכדור נופל אנחנו מרימים אותו, מנקים ממנו את החול ומתחילים מחדש כי אנחנו יודעים שזה חלק אינטגראלי מהמשחק. כך גם במיניות ההנאה טמונה בחוויה עצמה והמשחקיות מאפשרת לנו להתייחס בקלילות לרגעים פחות מושלמים ולצחוק עליהם כי זה מה שהופך את החוויה לאנושית ואותנטית.
לבסוף, כדי לשחק נדרשים זמן וגבולות ברורים. באופן שנראה פרדוקסלי במחשבה ראשונה, דווקא זוגות במערכת יחסים ארוכת טווח שקובעים "דייט סקס", הם הזוגות שיש להם את מרב הסיכויים להשיל מעליהם את הרוטיניות במין ולהיכנס למרחב משחקי יותר בקלות. ראש נקי הוא אחד התנאים הראשונים למיניות משוחררת ולכן אם קובעים זמן מראש למפגש מיני קל יותר להתאים את הלו"ז, לסגור משימות, ולהשאיר את טרדות היומיום מחוץ למיטה. כמו כן, הידיעה ש"בערב יהיה סקס", מאפשרת לזוגות להתכוונן למפגש באמצעות טיזינג ורמזים מכוונים שבונים את המתח המיני.
החשיבות של מרחב בטוח
חשוב להדגיש שכמו כל אספקט של מיניות בריאה, משחקיות דורשת אמון, ביטחון וכבוד הדדי. כל המשתתפים צריכים להרגיש חופשיים להביע את העדפותיהם, לסמן את גבולותיהם ולשתף ברצונותיהם. זה כולל גם את החופש לומר "לא", להציע רעיונות חדשים, או לעצור ולהתחיל מחדש. הביטחון בכך שהגבולות שלנו יכובדו הוא הדבר שמאפשר לנו להרפות, להתמסר ולחוות אינטימיות אמיתית. זה מה שהופך את המשחק למרחב של צמיחה, גילוי והנאה הדדית.
הזמנה לגילוי מחודש
המיניות שלנו היא מרחב של אפשרויות אינסופיות, אבל לעתים קרובות אנחנו כולאים אותה בתבניות של ביצועיות והישגיות. מיניות לא חייבת להיות רוטינית ומשעממת, היא לא מטלה שצריך לבצע או יעד שצריך להשיג. במקום להתייחס לזה כעוד דבר שצריך לסמן עליו "וי" כדי לתחזק את הקשר, אני מציעה להתייחס למיניות בתור הקרקע שמתוכו צומח הקשר והאופן שבו נשקה ונטפח אותו יקבע את איכות היחסים שלנו. כשאנחנו ניגשים למיניות ממקום משחקי, ורואים אותה כמרחב של חופש, גילוי, ביטוי עצמי והנאה הדדית, נוכל להצמיח ממנה אינטימיות אותנטית.