אחת הסיבות הנפוצות שאנשים פונים לטיפול שאני נתקלת בהם בקליניקה הוא הרצון לברר האם הם נורמליים. לכל מטופל ומטופלת יש סיפור שונה, אבל המשותף לרבים הוא שהם מרגישים שיש משהו לא נורמטיבי במיניות שלהם. מנקודת המבט שלי, כמי ששומעת מהצד את הסיפורים ויש לה פרספקטיבה, זה מדהים עד כמה חוויית הלא-נורמליות טבועה בבני אדם בהקשר של מיניות בלי קשר לתוכן הסיפור עצמו. בני אדם יכולים להרגיש לא נורמליים כי הם מאוננים פעמיים ביום מול פורנו, מתגרים מכאב בדרגות שונות, נמשכים לכפות רגליים או מפנטזים על מין פומבי שבו צופים בהם. חוויית הבושה והאשמה לא מצטמצמת רק לדברים שקרו במציאות, מספיק שיש פנטזיה שנתפסת כסוטה מהנורמה כדי שהמטופלת תברר איתי "האם פגשתי עוד כמוה".
לחוויות של בושה ואשמה סביב מיניות תמיד יש הקשר אישי, אבל לפי המידה שבה הן נפוצות צריך לראות אותן כחלק מסיפור גדול יותר: אנחנו חיים בעולם שמחדיר לנו ללא הפסקה מסרים שליליים על מיניות. עבור מי שחיים בחברה חילונית וליברלית זו בטח נשמעת טענה משונה, הרי מיניות מרומזת או מפורשת היא כלי שיווקי ואין משטרת צניעות שעוצרת גברים ונשים שהולכים חשוף. אלא שהמסרים האלו מוחדרים אלינו בדרכים סמויות והם מעצבים את גבולות המיניות הלגיטימית בתודעה שלנו: מיניות כחלק ממערכת יחסים ראויה יותר מאשר מין מזדמן; מיניות טובה נוצרת מתוך חיבור רגשי והרצון לצבור חוויות לשם הגיוון וההרפתקנות הוא רצון נחות יותר; מיניות בריאה מתממשת רק בזוג לעומת הרכבים שיש בהם שלושה אנשים או יותר. עם תפיסות נפוצות כאלה, לא פלא שאנשים רבים פונים לטיפול כדי לבדוק אם הם נורמליים.
מה זה מיניות חיובית?
מיניות חיובית (sex positive) היא תפיסה שרואה מין כצורך בריא וחיוני וכחלק אינטגראלי מהחיים האנושיים. היא מתייחסת למין לא רק כביטוי של צרכים פיזיולוגיים אלא גם של צרכים רגשיים וכחלק ממעגלי הזהות של בני אדם. מיניות חיובית מדגישה את החשיבות של ערכים כגון כבוד, בחירה חופשית והנאה הדדית במערכות יחסים ומקדמת שיח פתוח על עונג, חקירה עצמית וזהויות מיניות, לצד הגברת מודעות לבריאות מינית וקידום מדיניות של הפחתת סיכונים. חשוב להדגיש שמיניות חיובית איננה ניהיליסטית ואין פירושה ש"הכל מותר", אלא שכל ביטוי של מיניות הוא לגיטימי בתנאי שהוא מתקיים בהסכמה נלהבת וכבוד הדדי מצד כל המעורבים.
תפיסה זו הפוכה לתפיסה החברתית הנפוצה שרואה מיניות דרך פריזמה מוסרית של טוב ורע, טהור ונעלה מול נחות ומלוכלך. תפיסה סקס-נגטיבית רואה מיניות כמסוכנת לסדר החברתי ובעלת פוטנציאל לייצר כאוס מוסרי. לכן יש לשלוט בה ולארגן את היחסים החברתיים לפי חוקים נוקשים שקובעים מתי ובאיזה אופנים מיניות היא לגיטימית ומתי יש להגביל ואף לאסור אותה. תפיסות אלו נעות על ספקטרום ואין להן ביטוי אחד, אך קיים קו שמחבר בין אפליה וחקיקה נגד להט"ב; חוקי צניעות וביוש מיני (סלאטשיימינג) כלפי נשים; ותפיסה שלילית כלפי גיוון מיני מסוגים שונים (תנוחות, צעצועים, חילופי זוגות, מסיבות סקס וכדו'). חינוך מיני לאור תפיסה זו יתמקד בהפחדה מפני סיכונים וטיפוח רגשות של אשמה ובושה כלפי כל ביטוי שחורג מהנורמה.
בנוסף חשוב לציין כי התפיסה של המיניות החיובית מקורה בזרם של התנועה הפמיניסטית שהצביע על הקשר בין תפיסות של סקס-נגטיביות לבין דיכוי ואפליית נשים. לפי הוגות ופעילות אלה, בחברות רבות לאורך ההיסטוריה מיניות הייתה מותרת לגברים באופן שונה מאשר לנשים ונורמות חברתיות רבות מייצגות סטנדרט ערכי כפול. לטענתן מיניות היא זכות אנושית בסיסית ולכן יש לראות את הזכות לביטוי מיני כחלק מזכויות אדם. לכן מיניות חיובית היא קודם כל תנועה של שחרור שמטרתה לבטל את הסטנדרט המיני שמפלה בין נשים וגברים, אך היא מבטאת גם את שאיפותיהם של כלל קהילות המיעוטים המיניים שהיחסים בהם מתקיימים בהסכמה.
מיניות חיובית בקליניקה
התפיסה הסקס-נגטיבית היא עמוקה ומושרשת ואני נתקלת תדיר בהשפעותיה בקליניקה. התפיסה הזאת משפיעה קודם כל על הנושאים שנתפסים כלגיטימיים לעבודה בטיפול. לדוגמא, הטיפול המיני הקלאסי ממוקד ב"בעיות תפקוד" כגון קשיי זיקפה או שפיכה מוקדמת/מעוכבת אצל גברים ובעיות של כאב בחדירה (וגיניזמוס, וסטיבולודיניה) אצל נשים. לכן גם הטיפול המיני בזוגות הטרוסקסואלים יתמקד לרוב במיניות שמוכוונת חדירה וגינאלית מאחר וזה מה שנחשב כ"סקס נורמלי". שיח על גיוון מיני, כגון מין אנאלי או אוראלי, צעצועים, סקס במקומות לא שגרתיים ועד חילופי זוגות ומסיבות סקס, הם נושאים פחות נפוצים בטיפול המיני הקלאסי כי הם נתפסים כתוספות או כקישוטים "לדבר עצמו".
כמי שעובדת הרבה עם קהילות של מיניות אלטרנטיבית, אני רואה איך תפיסה של מיניות חיובית חיונית ליצירת ברית טיפולית. כשהמטופלים מקבלים מסר שכל ביטוי מיני הוא לגיטימי בתנאי שהוא מתקיים בהסכמה, הם מרגישים בנוח להביא לטיפול גם צדדים פחות קונבנציונליים במיניות שלהם ולחקור אותם. זה מאפשר להם לדבר על פטישים, פנטזיות, מין מרובה משתתפים ויחסי שליטה ללא הבושה הנלווית לכך והמטפלת יכולה לעזור להם להתבונן ברצונות ובצרכים המיניים שלהם באופן נקי יותר בלי השיפוט העצמי הנוקשה.
בנוסף, הגישה של המיניות החיובית מיטיבה גם עם המטפלת ומאפשרת לה לשבת בביטחון בכיסא כי היא מחזיקה בתפיסה רחבה וגמישה יותר של מיניות ולכן יכולה לקבל שונות וגיוון ללא שיפוטיות. חשוב להדגיש שהטיפול בגישה זו לא מעודד אנשים א-פריורית להתנסות בבדס"מ, חילופי זוגות או לפתוח את היחסים שלהם, במיוחד אם הם לא הביעו רצון או סקרנות להתנסות בכך. כמו כן, תפיסה של מיניות חיובית לא אומרת שהמטפל יתמוך ללא סייג בכל סוג של מיניות ויחסים שהמטופל מתנסה בהם. כמטפלת יש לי חובה אתית ומקצועית לשים את טובתה של המטופלת לנגד עיניי ולכן חלק אינטגראלי מהעבודה הטיפולית זה גם לשקף דגלים אדומים ומקומות שבהם מתקיימת פגיעה. יחד עם זאת, הגישה הזו מאפשרת להחזיק בעמדה דואלית שמדברת על האתגרים ביחסים ועל הפגיעה מצד אחד, מבלי לבטל את עצם הרצון של המטופלת במיניות שונה מהנורמה מצד שני.
לתפיסתי המקצועית, הדבר החשוב והמקדם ביותר בטיפול המיני הוא לתת למטופל חוויה של פרמישן (permission): תחושה שהמיניות שלו לגיטימית ומותרת. כשהמטופל מרגיש שהמטפלת פתוחה וקשובה לכל סוג של פנטזיה או ביטוי מיני (ללא פגיעה באחר) זה מאפשר להגנות לרדת, האווירה בחדר משתחררת והמטופל פתוח יותר להתבונן על הרצונות והצרכים שלו לצד המקומות שבהם הוא חווה פגיעה וקושי. כך התהליך הטיפולי הופך למגרש משחקים עם גבולות רחבים וזה מאפשר לטיפול להעמיק ולהגיע למחוזות שמעבר לתודעה היומיומית שלנו.